באוגוסט הוציא בוטנר ספר ראשון, מעין סיכום (ביניים!) של מיטב שיריו ולהיטיו, לרבות התווים, והסיפורים שמאחוריהם.
״אני יושב בחדר העבודה, מוקף תמונות ילדות, תמונות מהופעות, מחברות שירים ישנות, תווים, ובעיקר זכרונות, פיסות חיים מהניצחונות ומהכישלונות שלי, מהחלומות כמו גם מהמשברים, מהגעגועים שנותרו בי…ובין כל אלה אני תמיד ממשיך לרוץ כמו הילד ההוא מהקיבוץ…״
הרעיון למופע החדש נולד בעקבות יציאת הספר.
״כמו הילד בקיבוץ״ הוא מופע חד-פעמי, אישי, חשוף, וחגיגי במיוחד - ולו בגלל שהפעם בוטנר בוחר לחרוג ממנהגו, ולשיר… כמו גם לספר על תחנות חייו ופועלו בשני העשורים האחרונים.
שירה / קולות: ענת בן חמו
קלידים / פסנתר / מחשב / קולות: דור רועה
בס / קונטרבס: מירון סרויה
תופים / כלי הקשה: אושרי קרפל
שירה / מילים / לחנים / גיטרות: עילי בוטנר
עיבודים והפקה מוזיקלית: אלדד ציטרין
בימוי / תאורה: רונן נג׳ר
סאונד: ברק לוי
ניהול אומנותי: גדי גידור
צילום תמונה: ברצי גולדבלט
משך מופע: כ 80 ד'
עילי בוטנר נולד וגדל בקיבוץ עין כרמל. את דרכו המוסיקלית החל עוד בטרם שירותו הצבאי, בעזרתו של לא אחר מאשר שמוליק קראוס, המוזיקאי האגדי, שהיה הראשון לזהות את הניצוץ והכשרון הייחודיים, שהתקיימו כבר אז בגיטריסט הצעיר והביישן. קראוס פרש את חסותו על עילי, ובכך העניק לו כרטיס כניסה יקר מפז אל מרכזה של תעשיית המוזיקה הישראלית.
במהלך שירותו הצבאי ניגן עילי בתזמורת חיל האוויר, ומייד לאחר השירות הקים יחד עם מספר חברים טובים את ההרכב המיתולוגי
׳פאנקנשטיין׳. באותן שנים, ובמהרה, הופך בוטנר לנגן הפקות מבוקש במספר הרכבים בולטים נוספים, לרבות כגיטריסט מוביל בלהקתו של עברי לידר (1998-2005), בהפקות גדולות נוספות לצד ריקי גל וגלי עטרי, וכחבר קבוע בלהקת הבית של התכנית ׳כוכב נולד׳ (בעונותיה הראשונות).
בשנים 2005-6 מתחיל עילי לעשות צעדים ראשונים כיוצר, והוא מפזר שירים פרי עטו באלבום הבכורה של נינט, ובאלבום ׳רמזים׳ של ריטה.
מכאן קצרה הדרך אל עבר ׳שווים׳, אלבום בכורה ראשון, ומשותף, יחד עם רן דנקר (2007).
מאז ועד היום עילי בוטנר הוא מהיוצרים הפוריים והמצליחים ביותר במחוזותינו. שירים רבים שכתב והלחין - הן לזמרים שונים, ובעיקר (!) עבור להקתו הקבועה ״עילי בוטנר וילדי החוץ״ - הופכים ללהיטי ענק, ולחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי של המאה ה-21 : בואי נעזוב, אני אש, מה שלא הספקתי לומר, מכתב לאחי, ימים של קיץ, תם ולא נשלם, תתן לי יד, נעים עכשיו, קדימה הלאה, טיפות, על קצות האצבעות, רץ אליך, היי, חבק אותי, רק טוב, אולי אולי, ועוד ועוד ועוד…!!!
בשנים האחרונות עילי הביא לפריצת דרך גם בעולם התיאטרון: "אפס ביחסי אנוש" ו"לעבור את הקיר" הם שתי יצירות בולטות להן עילי כתב והלחין פסקול מקורי.
בקרוב גם עתיד לעלות המחזמר – "בלוז החופש הגדול" בתיאטרון בית לסין.
